לאחר הקמת המדינה

מדינות ערב, שהבינו כי הפליטות היהודית יכולה להיחשף ולסכל את התעמולה האנטי ישראלית, "הזמינו" את היהודים המזרחים (לא כולל ציונים) לחזור לארצות מוצאם. באופן בלתי מפתיע, ההזמנה נדחתה על ידי היהודים, שידעו, מניסיונם, שמה שמחכה להם שם הוא רדיפות.

    • הזמנה על יד אש"ף בשנת 1975 קוראת ליהודים שברחו ממדינות ערביות מאז 1948 לחזור ולקבל את זכויותיהם (עמ' 25).
    • שידור מעיראק קרא ל-140 אלף היהודים ממוצא עיראקי שנמצאים בישראל לחזור לעיראק. (עמ' 25).
    • בשנת 1976, פרסמה הסתדרות הספרדים באמריקה, שמייצגת יותר ממיליון פליטים יהודים וחצי, מודעת תגובה להזמנת עיראק לשוב הביתה. על עמוד שלם בניו-יורק טיימס התנוסס תצלום של שתי גופות תלויות על גרדום וסביבן קהל צופים. היו אלה גופותיהם של צבאח חיים ודוד חזקיאל, יהודים שנתלו בבגדד. מתחת לתמונה נכתב: "ההזמנה נדחית" (עמ' 25).
    • פיליפ האוזר, לשעבר מנהל המפקד של ארה"ב (1978): "… חילופי האוכלוסייה בין ערבים יוצאים ויהודים נכנסים הם מציאות… סירובם חסר התקדים של הערבים לקבל פליטים ערבים – יש הרואים בזה אמצעי מכוון להשמדתה של ישראל…" (עמ' 43).