מדינות ערב – יחס לערביי ארץ ישראל

 

  • מדינות ערב נמנעות מלסייע לפליטים הערבים להשתלב במקומות מושבם, ולמעשה מטפחות את המצוקה ומחריפות אותה, כדי שתהפוך לנשק תעמולתי נגד ישראל. זאת למרות שהוצעו פתרונות רבים לשיקומם. מבחינת מדינות ערב, פתרון בעיית הפליטים עלול להיות צעד לקראת הכרה במדינת ישראל.
    • דברי ראש ממשלת סוריה: "מ-1948, דרשנו את החזרת הפליטים… אף שבגללנו עזבו את ארצם… אנו הבאנו שואה על… הפליטים הרבים על ידי שקראנו להם לבוא ולחצנו עליהם שייצאו… אנו עשינו אותם מנושלים… הרגלנו אותם לפשוט יד… לקחנו חלק בהורדת רמתם המוסרית והחברתית… ואחר כך ניצלנו אותם לביצוע מעשי רצח" (עמ' 30).
    • צאלח ג'בר, מי שהיה ראש ממשלת עיראק: "יציאתם של 120 אלף יהודים מעיראק לישראל – יש בה ברכה לעיראק ולערבים הפלשתינים, משום שהיא מאפשרת למספר דומה של פליטים להיכנס לעיראק ולתפוס את הבתים היהודיים שם…" (עמ' 34).
    • מתוך דיווח בעיתון מצרי: "סוריה פנתה בבקשה רשמית להרשות לחצי מליון פועלים חקלאים מצרים להגר לתוכה כדי לעזור בפיתוח אדמה שתימסר לידיהם כרכושם. בד בבד אסרו הסורים יישוב קבע של פליטים" (עמ' 35).
    • מנהל סוכנות הסעד של האו"ם,1958: "…המדינות הערביות רוצות להשאיר את בעיית הפליטים כפצע פתוח, כעלבון לאומות המאוחדות וכנשק נגד ישראל. השאלה אם הפליטים יחיו או ימותו חשובה בעיניהן כקליפת השום" (עמ' 36).
    • המלך חוסיין: "המנהיגים הערבים טיפלו בבעיה הפלשתינית באופן בלתי אחראי… הם ניצלו את העם הפלשתיני למטרות מדיניות אנוכיות…" (עמ' 36).
    • הוצעו תוכניות רבות, סופקו כספים ממקורות בינלאומיים, ונערכו מחקרים. אחד הממצאים היה דו"ח שהגישה המועצה המייעצת לפיתוח בינלאומי, אשר קבע כי במסגרת פיתוח הולם, עיראק לבדה תוכל לקלוט 750 אלף פליטים ערבים (עמ' 33).