פרק זה עוסק ביהודים בהקשר של ארץ ישראל, והוא מנפץ אמונוות שהשתרשו בסיפור הערבי, ולא מעט בשיח העולמי. הפרק סוקר את הקשר של היהודים לארץ ישראל לאורך הדורות, את השינויים שחלו עם תחילת תקופת הציונות ואת התהליכים שהביאו להקמת המדינה. בנוסף, הפרק מציג את היחס שקיבלו יהודי מדינות ערב וחושף את תופעת הפליטות היהודית מהמדינות בהן חיו.

הקשר של היהודים לארץ ישראל נמשך 3,000 שנים, והוא רציף וחזק. היישוב היהודי התקיים בארץ לאורך כל הדורות. גם כשהוגלו, נותרו יהודים שנאחזו בקרקע ושמרו על הגחלת.

יש עדויות היסטוריות מהמאות הקודמות שמוכיחות את קיומו של היישוב היהודי בארץ ישראל ואת הקשרים שלו עם תפוצות היהודים. גם אצל היהודים שחיו בארצות הגולה פיעמה התקווה לשוב לארץ. התרבות היהודית לאורך הדורות מבטאת את השאיפה לחזור למולדת ההיסטורית של העם.

מאמצע המאה ה-19, היוזמות לשיבת ציון התבטאו ברכישת אדמות, עלייה והתיישבות. הניסיונות נתקלו בהתנגדות מצד האפנדים הערבים ששלטו בקרקעות ובאוכלוסייה, ובתגובה השלטון העותומני הטיל מגבלות חמורות על העלייה. לאחר הצהרת בלפור, היה נדמה כי הבריטים יקלו על המפעל הציוני; אך מהר מאוד התברר שהסתמכות עליהם תביא קץ לתקווה להקים בית לאומי בארץ ישראל. אלא שלמרות ההתנגדות מצד השלטון בארץ, היהודים פעלו בנחישות לגבור על המכשולים. הם הקימו מוסדות למטרה זו, פעלו במחתרת לביסוס היישוב והעלייה ואף בנו כוח יהודי לוחם להגנה ולהתנגדות פעילה. אל מול התחייה היהודית, קמה תנועה ערבית שעשתה כל שלאל ידה לפגוע ביהודים בפעולות טרור ובפרעות שגבו חיי אדם.

מאז ומעולם, גם ברחבי העולם הערבי היהודים לא רוו נחת. מאז הכיבוש המוסלמי, הוטלו עליהם מגבלות והם עברו השפלות, שמטרתן הייתה לשמר את מעמדם הנחות. היהודים הוגבלו ולא והורשו להתגורר, אלא רק במקומות מגורים עלובים, זכויותיהם המשפטיות לעומת האוכלוסייה הערבית נשללו, והם נאלצו לשלם דמי חסות גבוהים כד'ימים (נתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם). היהודים גם סבלו מעלילות אנטישמיות ומפרעות רצחניות בכל מקום בו גרו. כל אלה אילצו את היהודים לברוח מארצות מגוריהם אל מדינת ישראל הצעירה, ברגע הראשון שהתאפשר להם. בשנת 1948 גרו במדינות ערב 850 אלף יהודים. כיום נמצאים שם פחות מעשרת אלפים,רובם במרוקו ובלוב. הנהירה ההמונית מארצות ערב החוצה היא למעשה תנועת פליטים גדולה, שמעולם לא הוכרה על ידי העולם; יש לה השלכות מרחיקות לכת על התפיסה הערבית של  מעבר ערביי הארץ אל מדינות ערב, בתנועה הפוכה.