״אין טעם״ אמרה אליס, ״בלתי אפשרי להאמין בדברים בלתי אפשריים״
אליס בארץ הפלאות
במילים אלה נפתח ספרה של ג׳ואן פיטרס ׳מאז ומקדם׳. בניגוד לאליס, שגם בארץ הפלאות מתעקשת להיצמד לאפשרי, חושפת בפנינו פיטרס כיצד כל העולם מאמין במיתוס הפליטים הפלסטינים שנבנה מסדרה של הנחות יסוד שקריות. ׳מאז ומקדם׳ מנתץ בזה אחר זה את האקסיומות של הנראטיב הפלסטיני.
עם צאתו, ב 1984 הפך ׳מאז ומקדם׳ לרב מכר בארה״ב ובבריטניה וזכה בפרסים רבים. מדובר בספר חובה לכל אדם, שזכויות אדם ואמת היסטורית חשובות לו ושרוצה להבין את העובדות מתוך נקודת מבט מדעית, המתבססת על עובדות. הספר מוכיח שעבור המאבק הפלסטיני בישראל, זכויות האדם הן כסות לחתירה לפגיעה בזכויות הבסיסיות של העם היהודי.
ב׳חזון לאומי – המרכז למנהיגות ציונית׳ הוחלט להקים אתר אינטרנט, נוח ונגיש, שיאפשר לכל אדם לקבל את תוכן הספר ברמה הרצויה לו ובאופן חווייתי. לשם כך סוכם הספר, אשר אורכו מעל 400 עמודים, לגרסה מתומצתת ומושכת את העין. אנחנו מזמינים את הקהל הרחב לסייר באתר וללמוד את האמת על הפליטות הערבית, על יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל ובעולם הערבי ועל יחס העולם לציונות.
האם הארץ הייתה מיושבת בתקופה שקדמה לציונות?
האם הערבים נושלו מאדמותיהם כתוצאה מהתנועה הציונית? כיצד פעלו הבריטים/העות'מניים בנושא?
האם ערביי ישראל של 1948 הם לאום נפרד?
בניגוד לטענה על אוכלוסייה ערבית ילידה, שהתקיימה באזור ״מאז ומקדם״
ארץ ישראל הייתה עזובה ומוזנחת במאות השנים שקדמו לציונות
– ואוכלוסייתה כללה נוודים, שודדים ומהגרים מארצות שונות.
ארץ ישראל הייתה עזובה ומוזנחת במאות השנים שקדמו לציונות
– ואוכלוסייתה כללה נוודים, שודדים ומהגרים מארצות שונות.
הפריחה הכלכלית שהביאה עמה התנועה הציונית היא שהביאה
להגירה מסיבית של ערבים לארץ ישראל,
"שחיפשו מקורות פרנסה. השלטונות העות'מניים והבריטים הם אלה שאפשרו, ואף עודדו את ההגירה הערבית במטרה לפגוע באפשרות להקים בארץ מדינה יהודית."
בניגוד לטענה על קיום ארוך שנים של לאום פלסטיני, מדובר בפיתוח של מאה השנים האחרונות, שבא כתגובה לתנועה הציונית. לפני תקופה זו , אוכלוסיית ארץ ישראל נתפסה כחלק אינטגרלי של ערביי סוריה וירדן של ימינו ולא כלאום נפרד.
איך כמה מאות אלפים הופכים לחמישה מיליון?
עם הקמת מדינת ישראל הוקמה אונר"א: סוכנות האו"ם לטיפול בפליטים פלסטיניים. כל שאר פליטי העולם מטופלים על ידי סוכנות הפליטים של האו״ם. ההפרדה בוצעה מטעמים פוליטיים וההגדרה של פליט פלסטיני שונה לחלוטין מההגדרה של כל פליט אחר בעולם. בניגוד להגדרה של פליט רגיל, המסתמכת על נוכחות באיזור "מאז ומקדם", כל ערבי שהיה בארץ ב 1946 (כלומר שנתיים בלבד), נחשב "פליט". בניגוד להגדרה של פליטות רגילה, שאינה עוברת בירושה, ה"פליטות" הערבית עוברת מדור לדור ולמעשה מונצחת בכוונת מכוון. התוצאה היא ניפוח אדיר של מספר הפליטים. כך שבמקום שמספר הפליטים יירד הוא עלה כמעט פי 20 (!). מכמה מאות אלפים ל 5 מיליון. יתר על כן, מאות אלפים מהאנשים שהוגדרו ב 1948 כפליטים הם למעשה מהגרים שזה מקרוב באו, ובנוסף הסתפחו המוני תושבים למחנות הפליטים על מנת לזכות בסיוע של האו״ם. כל אלה משמשים ככלי ניגוח פוליטי נגד ישראל ופוגעים גם בפלסטינים עצמם שנשלל מהם הסיכוי לצאת ממעמד ה"פליטות".
האו״ם ומדינות ערב לא מנסים כלל לפתור את בעיית הפליטים הפלסטיניים, אלא פועלים להנציח אותה.
מדינות ערב נמנעות באופן מתמשך לסייע לפלסטינים שבשטחן להיחלץ ממעמד הפליטות ומשתמשות בהם באופן ציני ככלי ניגוח נגד מדינת ישראל. האו״ם, שמגדיר גם את צאצאיהם של הפליטים הפלסטינים כ"פליטים״, לא עושה כל מאמץ ליישב אותם (כפי שנעשה בהצלחה עם כל פליט אחר בעולם) אלא שומר עליהם בתוך קיום תמידי של עוני ודלות.
יש עדויות היסטוריות מוצקות
לקשר הלאומי החזק ולרצף ההתיישבותי של העם היהודי בארץ ישראל
ולשאיפה לשוב ולהקים בה בית לאומי
בניגוד לטענה על יחסים הרמוניים בין היהודים והערבים טרום תקופת הציונות, היהודים נרדפו בכל מדינות ערב בהן שלט האסלאם באותה תקופה ועד היום. הרדיפות הביאו לתופעת
לתופעת הפליטות היהודית: מתוך 850,000 יהודים שחיו בארצות ערב ב 1948 נותרו היום פחות מ 10,000 (99% עזבו).
גם בתקופת הציונות, סבלו היהודים מיריבות דמים מצד הערבים, פרעות שגבו מאות קרבנות והתנכלות להתיישבות היהודית. בזמן מלחה״ע השנייה חברו המנהיגים הערביים לכוחות הנאציים
וחאג׳ אמין אל חוסייני הפך למוביל של תכנית ״הפתרון הסופי״ להשמדת היהודים.
מאז תחילת התנועה הציונית, במחצית המאה ה 19,
השלטונות העות'מניים מגבלות חמורות על העלייה היהודית ועל רכישת הקרקעות.
מגבלות אלו היו תוצאה של הסתה של השליטים המקומיים שחששו מאבדן ההשפעה על התושבים שחיו באזור תוך ניצול ודלות.
בניגוד לתפיסה הרווחת,
הבריטים פעלו באופן עקבי למנוע הקמת מדינה יהודית,
זאת בניגוד למחויבות המשפטית שחלה עליהם במסגרת המנדט הבריטי. שלושה רבעים משטח המנדט נמסר לממלכה ההאשמית, באמתלות שונות נאסרה עלייה יהודית לארץ והוגבלו השטחים בהם הותרה רכישת קרקעות.
'